הכרעת דין בתיק ת"ד 10168-08

הנאשם מואשם בכך כי חלף על פני קו העצירה בעת שברמזור בכיוון נסיעתו דלק אור אדום ופגע ברכב שנכנס לצומת כאשר ברמזור בכיוון נסיעת הרכב הנ"ל דלק אור ירוק, כתוצאה מהתאונה נחבל נהג הרכב המעורב בגופו חבלה של ממש, הנאשם נחבל בגופו, כלי הרכב המעורבים ניזוקו. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות תקנה 22(א) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961, והוראות  סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

1. ביום 10.09.07 בשעה 11:30 נהג הנאשם ברכבו ברחוב לוי אשכול בקרית אונו מכיון דרום לכיוון צפון והתקרב לצומת עם כביש 471.

2. אותה העת, נהג עמנואל דיאמנט (להלן:"המעורב") בכביש 471 מכיוון מזרח לכיוון מערב, מימין לשמאל כיוון נסיעת הנאשם ונכנס שמאלה לצומת.

3. מכונית הנאשם ומכונית המעורב התנגשו בצומת כביש 471 - רחוב לוי אשכול.

4. מערכת הרמזורים בכיוון הנאשם והמעורב עבדה אותה שעה כתקנה.

5. בצומת הנ"ל בוצעו עבודות של הרחבת הכביש, עקב זאת בנתיבים שעדיין לא היו מותרים לתנועה הרמזורים היו מכוסים כפי שעולה מהתמונות שצילם הבוחן.

6. כתוצאה מהתאונה נחבל נהג הרכב המעורב  חבלה של ממש כמפורט בכתב האישום, הנאשם נחבל ושני כלי הרכב ניזוקו.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה, הנאשם נושא באחריות לתאונה. הנאשם נהג בקלות ראש, נכנס לצומת חלף על פני קו העצירה כאשר ברמזור בכיוון נסיעתו דלק אור אדום ופגע ברכבו של המעורב וגרם לנהגו חבלה של ממש ולנזקים בשני כלי הרכב.

לטענת ההגנה, הנאשם חצה את הצומת כאשר ברמוזר בכיוון נסיעתו דלק אור ירוק, על כן אין הוא אחראי לתאונה.

בית המשפט מקבל את גרסת המאשימה וקובע כי הנאשם  נכנס לצומת וחלף על פני קו העצירה בעת שברמזור בכיוון נסיעתו דלק אור אדום, זאת מן הנימוקים הבאים:

1. עת/1, רוני רזאלי, נהג האוטובוס מתאר את התרחשות התאונה:"במחלף של בר אילן עמד רכב לפני באור אדום, עמדתי אחריו וחיכינו שיתחלף לאור ירוק. התחלף הרמזור, רכב לפני התקדם, בא מישהו מצד שמאל נתן לו מכה והעיף אותו. אני נסעתי לאט יותר כי אני נוהג באוטובוס לכן לא הייתי בתוך הצומת"(עמוד 1 שורות 2-5).

2. בחקירתו הנגדית אומר עת/1 לעניין מהירות נסיעתו של הנאשם:"כשהגיע לצומת ראיתי את האוטו השני נוסע במהירות, אז זה נקרא מהירות גבוהה מאוד"(עמוד 2 שורות 25-26).

3. עת/5, עפיף קאיק, הכרטיסן שנכח באוטובוס מתאר את התרחשות התאונה:"עצרנו ברמזור אדום, אני עמדתי ליד הדלת הקדמית, עמד לפנינו אוטו לבן...עמדנו באדום והיה אוטו אחד לפנינו ונדלק אור ירוק ברמזור, האוטו לפנינו התחיל לנסוע. אמרתי לנהג תראה תראה בא אוטו מצד שמאל נכנס באדום. הוא פגע באוטו שהיה לפנינו והעיף אותו לרמזור...כשדיברנו עם המשטרה אמרתי להם שאם הם רוצים אנחנו עדים"(עמוד 13 שורות4-9).

4. עת/5 אומר בחקירתו הנגדית לעניין האור ברמזור:"אני ראיתי ירוק ואז ראיתי את התאונה. גם אחרי התאונה היה עדיין ירוק" (עמוד 16 שורה 32).

5. נהג הרכב המעורב מספר בעדותו הראשית את שקדם לתאונה:"הגעתי לצומת מרומזר, היה אור אדום, לפני נסע כל הזמן אוטובוס, בפניה לפני הרמזור הכביש מתפצל, לקחתי את הנתיב השמאלי, אני והאוטובוס היינו במקביל, עמדנו באדום, התחלף הרמזור התחלתי לנוע הייתי יותר זריז מהאוטובוס, התקדמתי, אח"כ הרגשתי מכה...אחרי כן התעוררתי אחרי חודשיים בבית החולים"(עמוד 4 שורות 5-9).

6. בחקירתו הנגדית אומר המעורב:"את התאונה עצמה איני זוכר, לפני נדמה לי שאני זוכר" (עמוד 5 שורה 17).

7. טענת ב"כ הנאשם לפיה יש סתירה מהותית בין עת/1 ו-עת/5 לבין המעורב בדבר מיקום רכב המעורב בכביש, אם המעורב היה בנתיב השמאלי או בנתיב הימני לפניה שמאלה, אין לה כל חשיבות שכן, העיקר הינו שהפניה משני הנתיבים הללו היא פניה לכיוון שמאלה בעלת אותו רמזור, וגם עת/1, עת/5 והמעורב טוענים כי עמדו באור האדום כשהתכוונו לפנות שמאלה ורק כאשר הרמזור התחלף לאור הירוק החל המעורב בנסיעה. בנוסף, בדברי שניהם יש הסבר על התמהמהות האוטובוס בכניסתו לצומת לעומת כניסתו של רכב המעורב לצומת.